פסק-דין בתיק ב"ל 26389-05-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.3.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        טעתה הוועדה עת מצאה מחד מגבלות בתנועה אך מאידך קבעה כי אין ממצאים אובייקטיביים למגבלות.

2.2        הוועדה התעלמה מקביעת רופא תעסוקתי שקבע כי מצבה של המערערת הוחמר ביחס לקביעת וועדה משנת 2001.

2.3        טעתה הוועדה עת לא ביצעה למערערת את אותה בדיקה שביצע פרופ' איזנברג לעניין סיפי תחושה תרמיים שהצביעו על חוסר תחושה לקור ביטוי שכיח לפגיעה עצבית בעקבותיהם קבע כי המערערת אכן סובלת מפגיעה עצבית.

2.4        הוועדה התעלמה בכך כי המערערת נאלצה להפחית 50% ממשרתה כאשר היה עליה להפעיל בעקבות האמור תקנה 15. 

3.         טענות המשיב:

3.1        למערער נערכה בדיקה קלינית אשר ממצאיה פורטו בפרוטוקול הוועדה הראשון. על פי הפסיקה הכלי החשוב שבידי הוועדה לקביעת דרגת נכות הינו בדיקה קלינית של הוועדה.

3.2        הוועדה ביקשה עוד לעיין במלוא התיק הרפואי של המערערת. בתיק הרפואי שלה ממרפאת כאב בנוסף לבדיקה הקלינית הוועדה מציינת שקיימות שתי בדיקות של סי.טי חזה מ- 12/10 וכן תפקודי נשימה מ- 11/10 שתוצאותיהן תקינות. הוועדה מציינת בנוסף שעיון ברשומה הרפואית אין עדות לפניה למרפאות כאב או לטיפול בכפוף לתלונות המערערת כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת של פרופ' אייזנברג.

3.3.       הוועדה מציינת כי על פי ממצאי בדיקתה הקלינית בדרך של שימוש בסטטוסקופ בחזה של המערערת לא העלתה שום רגישות כנטען על ידיה.

3.4        הוועדה מציינת בנוסף תמיהות וסתירות שעלו מהאמור בחוות דעת פרופ' אייזנברג. יש לציין כי חוות דעתו של פרופ' אייזנברג מתייחסת ומסתמכת על בדיקה שנערכה למערערת כבר בשנת 2007 וגם בעדכון של חוות הדעת ב- 2009 הוא שב ומסתמך על תוצאות הבדיקה הקודמת שערך ללא צורך בעריכת בדיקה חדשה.

3.5        החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת כנדרש.

3.6        טענות המערערת הינן טענות רפואיות שלא מצביעות על פגם משפטי ועל כן דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת המומחה מטעם המערערת ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לה.

8.         הוועדה התכנסה ב-2 ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה-14.10.10  שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה כי היא סובלת מכאבים בצד שמאל של הצלעות יש לה מגבלות בשינה, ואינה יכולה להתהפך מצד לצד, ואינה יכולה לבצע עבודות פיזיות פשוטות. אינה מסוגלת להתכופף. עבודה עם ילדים עושה בישיבה ושורף לה גם בעת ישיבה.